חיפוש
  • ארנה ברדיצ'ב לב

הגישור הפרטי - חג החירות למגושרים?

"הגישור המשפטי" החוסה בצילו של בית המשפט הוא אמנם חלופה טובה, אך מרחב האוטונומיה של הצדדים במסגרתו מצומצם יחסית. מסיבה זו חשוב להרחיב את ערוץ ה"גישור הפרטי" טרום ההליך המשפטי, שבו חירות הצדדים עמוקה יותר והשפעתם על תוצאות התהליך גדולה

לחדר הגישור נכנסו מנכ"ל התובעת, חברת נדל"ן גדולה העוסקת בהשכרת משרדים, מלווה בשני עורכי דין ממשרד יוקרתי חנוטים בחליפות. מטעם הנתבעת, חברה משפחתית וותיקה העוסקת בתחום האדריכלות, הופיעה הבעלים, בתו של מייסד העסק, מלווה בעורכת דין מנוסה.

החברה המשפחתית שכרה מחברת הנדל"ן משרדים ברמת מעטפת שהשתרעו על פני שטח של כמה מאות מ"ר ואותם שיפצה והתאימה לצרכיה. לקראת סיום השיפוץ נכנסה השוכרת לחובות ולמרות ההשקעה הרבה לא השתמשה בנכס ולו ליום אחד וגם לא שילמה עבורו כלל.

תקופת ההסכם הראשונה לה התחייבה השוכרת בהסכם עמדה על 24 חודשים. רק אחרי כחצי שנה היא הודיעה שלא תכנס לנכס. חברת הנדל"ן אמנם הצליחה למצוא שוכר חילופי, אך זאת רק לאחר שחלפה שנה וחצי ממועד האכלוס. בתביעה שהגישה נגד החברה המשפחתית דרשה חברת הנדל"ן פיצוי בגובה 900 אלף שקל על נזקיה. במהלך קדם המשפט ובהמלצת השופט הופנו הצדדים לגישור.

בשלב הפגישה המשותפת לקחו עורכי הדין של הצדדים חלק דומיננטי בהצגת הדברים. גם כשמי מהצדדים רצה לקחת חלק משמעותי יותר בתהליך, הוא נבלם בנימוס על ידי עורכי דינו. בישורת האחרונה של הגישור, הנחתי בפני הצדדים הצעה לסיום הסכסוך וציינתי בפניהם כי הם חופשיים לקבלה.

אך עד כמה הם באמת חופשיים?


חדר הגישור הוא רק עוד שלב בדרך להכרעה באולם בית המשפט


הנתיב של ה"גישור המשפטי", כלומר:גישור החוסה בצילו של בית משפט, אשר מפנה את הצדדים להליך הגישור, משפיע על האוטונומיה של הצדדים שלוקחים בו חלק, ומקטין אותה, כבר מעצם ההפניה מתוך כתלי בית המשפט. זאת בשונה ממידת החירות של הצדדים ב"גישור הפרטי" שמתקיים ללא הליך משפטי מקביל, ואשר הצדדים מגיעים אליו בעצמם מתוך החלטה עצמאית.


*****


עם כניסתו של סכסוך בשערי בית המשפט, הגישור עצמו הופך ל"משפטי" במגוון סממנים. כבר עם פתיחת התיק משולמת אגרה לבית המשפט, עוד לפני הפנייה לגישור, הצדדים מיוצגים על ידי עורכי דין - לרוב הם גם משלמים חלק נכבד משכר הטרחה עם הגשת כתבי הטענות - ובעיקר נבנית אסטרטגיה לניהול ולניצחון בתיק.


מערכת המשפט על כל מרכיביה מצפה כי הפניית תיקים לגישור תוריד מעומס התיקים ממערכת המשפט והצדדים יגיעו להסכמה. אולם צריך לזכור כי בעת שהתיק מופנה לגישור הוא רק "מעוכב" בהליך המשפטי, וגם המגשר נבחן ומוערך על בסיס הצלחה של סיום הגישור בהסכם. כלומר: במידה מסוימת, מדובר בעוד שלב במערכה המשפטית וכך תופסים הצדדים את הליך הגישור.

"הגישור המשפטי" מהווה חלופה משפטית טובה אך היא צבועה כולה בסממנים משפטיים לרבות אוטונומיה מצומצמת לצדדים. הדבר בא לידי ביטוי עוד בטרם הכניסה לגישור עצמו ויותר מכך במהלך הגישור. לא אחת שמעתי ממגושרים אותם שאלתי במהלך הפגישה הנפרדת מדוע באו לגישור, את התשובה הבאה:"עורך הדין שלי נענה מייד להצעה לפנות לגישור, כי להצעת בית משפט לא נכון לסרב".

סוגיית הייצוג על ידי עורכי דין במהלך הגישור היא סוגייה מורכבת, בעיקר בממשק האוטונומיה של הצדדים בגישור. מגשרים המחזיקים בעמדה שיש לתת מקום נרחב למגושרים מעלים חשש כי במרבית המקרים, המודל השגור בבתי המשפט שבו עורך הדין מדבר בשם הלקוח, מתממש ומיושם גם בגישור ובכך לא מתאפשר ללקוח להיות שותף מלא להחלפת מסרים ורגשות בתהליך.

חשוב להבין כי עבור רוב עורכי הדין "העצירה" בניהול התיק בבית המשפט לטובת הליך הגישור מהווה חלק בלתי נפרד מהמערכה המשפטית. כל עוד חוסה הליך הגישור בצילו של המשפט, חובתו המקצועית של עורך הדין לשמור על הלקוח בל ייעשה טעויות בתוך חדר הגישור, שיקשו עליו בהמשך לנהל ו"לנצח" את התיק באולם בית המשפט.

עם זאת, לצד הצורך של עורך הדין לשלוט ולשמור על הלקוח בגישור – דבר המצמצם את מעורבות הצדדים ומפחית את מידת האוטונומיה שלהם בגישור - עורכי הדין גם מהווים מפתח להתקדמות בגישור.

עו"ד עמוס גבריאלי, אחד המגשרים הבולטים בישראל, מציין במאמרו [1] כי "אלטרנטיבה הצומחת מהקרקע המשפטית מאפשרת לעורכי הדין להשתלב בה ולתרום. כל עוד הדינמיקה בגישור מוכרת לעורכי הדין מהזירה בבתי המשפט ניתן לרתום את עורכי הדין".

באופן טבעי בגישור בסכסוך משפטי מהווים עורכי הדין גורם מסייע עבור הלקוח בהבנה עמוקה של הסיטואציה המשפטית וביכולת לייעץ ולסייע בקידום הסכם גישור. תפקידו של המגשר לרתום את עורכי הדין ב"שפתם" המשפטית לקידום הגישור ולמציאת פתרון שיביא לסיום הסכסוך.


******


ובחזרה לגישור מהפתיחה: הצדדים התלבטו לגבי ההצעה שניתנה על ידי לסיום הסכסוך. חברת האדריכלות המשפחתית ציינה כי לו הצעה זו הייתה עולה טרום ההליך המשפטי, לפני שפנתה לעורכי דין והוציאה כבר הוצאות נכבדות היא הייתה מסכימה לה. חברת הנדל"ן הסכימה להצעה כשנחשפה למצב הכלכלי של הנתבעים, והסיקה שרק בגישור ניתן לקבל בטחונות לתשלום ולהוסיף סעיף סנקציה בגין אי תשלום.

הצדדים התייעצו ובסופו של יום נתנו הסכמתם להצעה. עורכי הדין שיחקו גם הם תפקיד חשוב, כאשר הצליחו לרתום את הצדדים להסכים להצעה. סיכם זאת היטב מנכ"ל החברה התובעת כשאמר: "חבל שלא פנינו במשותף לגישור לפני הגשת התביעה".

[1] עמוס גבריאלי, נורית צימרמן ומיכל אלברשטיין – הגישור הסמכותי: משפט בצל הגישור. "המשפט", כתב עת, כרך כ"ד

הגישור המשפטי מכתיב התכווננות לתוצאה ולא לתהליך


קיימים כללים ברורים ונוקשים ביחס לשאלה כיצד על שופט להתנהל במהלך משפט, והתנהלותו עומדת לביקורת. בהליך הגישור הדברים אינם כה ברורים. החוק והתקנות לא הגדירו במדויק את תפקידו של המגשר במהלך הגישור ואת רמת המעורבות וההשפעה שלו. בפועל, כמספר המגשרים מספר סגנונות הגישור, וכל מגשר בוחר במודל המתאים לו. לצד הגישה ה"פסיבית" עד כדי הגבלת תפקיד המגשר לנוכחות פיזית, ישנם כאלה הנוקטים בגישה "אקטיבית" עד כדי יעוץ ומתן פתרונות לסיום הסכסוך.

בחירת מודל הגישור הוא גם פועל יוצא של השאלה האם הצדדים הגיעו לגישור באופן עצמאי או דרך בית המשפט. מעצם טבעו ה"גישור המשפטי" מכתיב התכווננות רבה יותר לתוצאה מאשר לתהליך, ולפיכך מומלץ בדרך כלל שהמגשר יגלה יותר אקטיביות ומעורבות מאשר בגישור ה"פרטי-אזרחי", וירתום את הצדדים ועורכי הדין מטעמם להתכנס להסכמה. זאת מתוך הבנה שהצדדים בחרו לבוא לגישור על מנת להגיע להסכמה "חכמה" ובאווירה פחות פורמאלית, וכך לייתר את ההליך בבית המשפט וההוצאות הכרוכות בו. לעתים, ישיגו הצדדים גם ערך מוסף בדמות פתרון יצירתי שלא קיים בבית המשפט. הדבר מכתיב כמובן גישור אקטיבי יותר מצד המגשר ומעורבות רבה יותר של עורכי הדין על חשבון מעורבותם של הצדדים לגישור, שהאוטונומיה שלהם נדחקת הצידה והופכת לצרה יותר.

לכן, לצד קידום מבורך של הגישור המשפטי החוסה בצילה של המערכת המשפטית, חשוב להמשיך ולהרחיב את ערוץ הגישורים הפרטיים, הצומח מחוץ לבתי המשפט וטרום הפתיחה בהליך משפטי. במתווה הגישור הפרטי הצדדים יכולים להיות במרכז הבמה הגישורית, יש דגש רב יותר לתהליך עצמו והאוטונומיה של הצדדים יכולה לבוא לידי ביטוי עמוק ורחב ובאופנים שונים: בבחירת זהות המגשר, בכניסה להליך, במהלך הליך הגישור ובסיום התהליך בדרך של הסכם. במרחב הפרטי נוצר הבסיס המהותי לשינוי התפיסה החברתית, התרבותית והעסקית בניהול סכסוכים ומתן אוטונומיה רחבה לצדדים.

על מנת להרחיב את האוטונומיה של הצדדים בגישור באופן מיטבי, חשוב שהגישור הפרטי-אזרחי יתמסד כמקור ראשון ליישוב סכסוכים טרום הפנייה למערכת המשפטית. דוגמא לכך מצויה בחוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה משנת 2014 ותקנותיו, הקובע כי לפני הגשת כל תביעה בענייני משפחה בבית המשפט לענייני משפחה או בבית דין רבני יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך טרם פנייה להליך המשפטי.


כיום קיים טשטוש גבולות בין הגישור המשפטי לבין הגישור הפרטי. בהתאמה למציאות צריך לאפשר לשני ערוצי הגישור לצמוח תוך יצירת הפרדה ביניהם. זה יסייע בפיתוח והתווית כללים ברורים בגישור, יאפשר לבסס מודל גישור מיטבי בכל אחד מהערוצים ואף לדייק בהתוויית פרופיל המגשר המקצועי לכל אחד מסוגי הגישורים. כפועל יוצא מכך יותאמו לכל אחד מערוצי הגישור גם סגנון הגישור, אקטיביות המגשר ומידת האוטונומיה של הצדדים.

137 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול